1 וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל עִיר מוֹאָב. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְפָרֵט הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ. וְנִרְאֶה כִּי בָּא הַכָּתוּב לְסַפֵּר פְּחִיתוּת בִּלְעָם בְּעֵינֵי בָּלָק, שֶׁהֲגַם שֶׁשָּׁמַע בְּבִיאָתוֹ לֹא יָצָא לְהַקְבִּיל פָּנָיו כְּדֶרֶךְ הַקְבָּלַת פְּנֵי הַגְּדוֹלִים שֶׁיּוֹצְאִים חוּץ לַמָּחוֹז, אֶלָּא דַּוְקָא בְּתוֹךְ הָעִיר, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל עִיר מוֹאָב אֲשֶׁר עַל גְּבוּל וְגוֹ׳.
2 וְאָמְרוֹ בִּקְצֵה הַגְּבוּל, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ יְצִיאָה זוֹ מוּעֶטֶת לֹא הָיְתָה לִכְבוֹדוֹ אֶלָּא לְסִבָּה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה במדבר רבה כ,טז וְזֶה לְשׁוֹנָם: מָה רָאָה בָּלָק לְקַדְּמוֹ לַגְּבוּלִין? אָמַר לוֹ גְּבוּלִין הַלָּלוּ נִקְבְּעוּ מִימֵי נֹחַ שֶׁלֹּא תִכָּנֵס אוּמָּה לִגְבוּל חֲבֶרְתָּהּ, וְהָיָה מַרְאֶה לוֹ אֵיךְ פָּרְצוּ וְעָבְרוּ גְּבוּלוֹת סִיחוֹן וְעוֹג, עַד כָּאן. וְזוּלַת טַעַם זֶה לֹא הָיָה יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ:
